המורים תוהים: מה יישאר מהגיאוגרפיה לאחר שתאוחד עם לימודי א"י? מאת יולי חרומצ'נקו החלטה פוליטית או מהלך טכני? משרד החינוך מתכוון למזג בתקופה הקרובה - ייתכן שכבר בשנת הלימודים הנוכחית - את מקצוע לימודי ארץ ישראל יחד עם מקצוע הגיאוגרפיה, והדבר מעורר חשש בקרב מורים לגיאוגרפיה וגיאוגרפים מפני פגיעה במקצוע. על הכוונה התבשרו אנשי ועדת מקצוע הגיאוגרפיה בפגישה שהתקיימה במשרד החינוך לפני שבוע, עם מרכזת נושאי חברה באגף לתוכניות לימודים במשרד, חנה אדן. "ההחלטה לקחת מקצוע מדעי ומרחיב אופקים כמו גיאוגרפיה ולמזג אותו עם לימודים אקלקטיים כמו לימודי ארץ ישראל היא החלטה פוליטית", אומר פרופ' חיים קותיאל מהחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה, וחבר בוועדת המקצוע גיאוגרפיה. "כבר היום, 40% מהמקצוע מוקדש ללימודי הגיאוגרפיה של ארץ ישראל", אומרת ציפי קליין, רכזת הדרכת גיאוגרפיה בבית הספר הריאלי בחיפה, "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שתלמידים שיסיימו את מערכת החינוך לא ידעו שום דבר על העולם סביבם". החשש של המורים ושל חברי ועדת המקצוע מזכיר תהליך דומה שעבר בשנים האחרונות מקצוע ההיסטוריה. לפני כמה שנים הוחלט במשרד החינוך לאחד למכלול אחד את יחידות הלימוד שעסקו בהיסטוריה כללית יחד עם היחידות שנגעו להיסטוריה של עם ישראל. היום מספרים מורים להיסטוריה, כי "ביחידת החובה הצליחה ההיסטוריה של עם ישראל לבלוע כמעט לחלוטין את התכנים הנוגעים להיסטוריה כללית". מקצוע הגיאוגרפיה הוא מקצוע למוד סבל במערכת החינוך, ובעשורים האחרונים - מאז שבוטלה הבגרות חובה בגיאוגרפיה - נמצא מעמדו בירידה. היום מזוהה המקצוע בעיקר עם תלמידים חלשים שלא מתקבלים למגמות מדעיות. עם זאת, הוא עדיין נלמד כמקצוע חובה בחטיבת הביניים. בעקבות המלצות ועדת דוברת, בהן לא הוזכר מקצוע הגיאוגרפיה והחובה ללמד אותו בחטיבת הביניים, התעורר חשש בקרב המורים לגיאוגרפיה ואנשי ועדת המקצוע, כי בכוונת משרד החינוך לבטל את החובה ללמד גיאוגרפיה בחטיבת הביניים. במכתב שנשלח ליו"ר ועדת החינוך, מלי פולישוק-בלוך, עליו חתמו כ-450 מורים לגיאוגרפיה ואקדמאים בתחומים שונים, מובע החשש כי גורל הגיאוגרפיה בישראל עלול להידמות לזה של המקצוע בארה"ב. בארה"ב נמצא מקצוע הגיאוגרפיה בסכנת הכחדה בעקבות חוסר האיכפתיות של מדינות רבות. רק לאחר שהתגלה מחסור בגיאוגרפים ואנשי תכנון נקטה הממשלה הפדרלית בצעדים יוצאי דופן לעידוד לימודי הגיאוגרפיה, תחת הכותרת "גיאוגרפיה לחיים - חשוב גיאוגרפיה". "אם תבוטל החובה ללמד גיאוגרפיה בגילאי ז'-ט' לא יהיה מי שיוכל להתחיל ללמוד אותו גם בתיכון", אומרת רכזת ההדרכה קליין. "כמורה לגיאוגרפיה לשעבר אני מודעת לחשיבות של מקצוע הגיאוגרפיה להבנת המרחב, ופגיעה בו היא פגיעה באיכות האדם והאזרח שבנו", אומרת פולישוק-בלוך, "כבר 20 שנה שהמקצוע נמצא בגסיסה, ואני לא מתפלאת שעכשיו הולכים לקבור אותו סופית". השינוי שחל במקצוע ההיסטוריה הכללית מאז שאוחד עם היסטוריה של ארץ ישראל, מטריד כעת את המורים לגיאוגרפיה. בשנתיים האחרונות, במבחני הבגרות בהיסטוריה מתייחסות כמעט כל השאלות להיסטוריה ישראלית או יהודית. "באופן גס, היום מלמדים 75% היסטוריה ישראלית ויהודית, ורק 25% היסטוריה כללית", אומר מורה ותיק להיסטוריה, "היה כנראה רצון להכניס את הציונות בדלת האחורית של ההיסטוריה. זה לא רע, אבל מה עם שאר הידע?". יו"ר ועדת המקצוע היסטוריה הפורש, פרופ' אהרון שי, לא מסכים עם התיאור הזה. "בעקבות שילוב ההיסטוריה מצאה עצמה ועדת המקצוע מותקפת מכיוונים מנוגדים", אומר שי, "היו אלה שטענו שההיסטוריה הכללית נפגעה ואלה שטענו שלא נתנו מספרית היסטוריה ישראלית ויהודית, מה שאומר שכנראה שעשינו את הדבר הנכון". יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, פרופ' יעקב כץ, מכחיש את הטענות כאילו ישנה כוונה לפגוע במקצוע הגיאוגרפיה, וטוען שמדובר במהלך טכני. "התהליך הוא הפוך", מסביר כץ, "אנחנו רוצים שתחומים זהים או קרובים במקצועות שונים יילמדו באותו מקום. לכן, הכוונה היא שמי שלומד לימודי ארץ ישראל ילמד גיאוגרפיה - כדי שיווצר רצף הגיוני. תהליך דומה עבר כבר על היסטוריה והיסטוריה של ארץ ישראל ויעבור בעתיד כימיה וביוכימיה, ועל עוד הרבה מקצועות". הפרופ' יעקב כץ הוסיף גם שבעתיד הקרוב לא צפוי כל דיון בעתיד מקצוע הגיאוגרפיה ולימודי החובה שבו.